הצורך ופוטנציאל השוק למוצרי הסרת שיער
טיפולי הסרת שיער לטווח הארוך במכשירי לייזר תופסת תאוצה בישראל בשנים האחרונות, שוק מוצרי הסרת השיער בשיטה עצמית מתחלק למספר קטגוריות: סכינים ומכונות גילוח, מוצרי ג'ל או משחות, מוצרי שעווה ומכונות חשמליות שנועדו במיוחד להסרת שיער. בשוק זה חסרה השיטה הרווחת של הסרת שיער לטווח הארוך והשוק צמא למוצר חדש. מתגובות של גולשים באתרים ניתן לראות בצורה מובהקת את כמיהתם להורדת השיער לטווח הארוך ואת חוסר האונים אותו הם מפגינים כלפי השיטות הרווחות כיום לשימוש ביתי; עוד מצוין בתגובות הגולשים כי הכאב והסבל שנגרם במהלך טיפול ביתי, למעט בגילוח - לו חסרונות משלו לא נותן מנוח ממציאת פתרון הולם לבעיה.
פוטנציאל השוק
כאמור קהל הלקוחות בענף הנן בעיקר נשים, בכל פילוחי האוכלוסייה; לשם כך יובאו להלן מספר נתונים שעם נרמולם יהפכו לרלוונטים ביחס לפוטנציאל השוק.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בחודש אפריל 2005 את הנתונים הבאים:
• בסוף 2003 היו 3,417,000 נשים בישראל
• יחס המינים הוא 103 נשים לכל 100 גברים
• הגיל הממוצע של אישה בישראל בנישואין ראשונים - 24.2
• כ-900 אלף נשים הן אמהות לילדים עד גיל 17, מהן 10% עומדות בראש משפחה חד הורית
• שיעור הפריון - 2.9 ילדים בממוצע לאישה
• תוחלת החיים של נשים בישראל - 81.5 שנים, לעומת 77.5 שנים לגברים
• הכנסת אישה שכירה לשעת עבודה (36.6 ש"ח), מגיעה ל-83% מההכנסה לשעה של גבר
שכיר (44.3 ש"ח)
• כשליש מהמנהלים הבכירים הן נשים; ההכנסה הממוצעת לשעה של אישה מנהלת מגיעה ל-
74% מהכנסתו הממוצעת של גבר מנהל
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות ב-2004 (11.4%) גדול מאחוז הגברים הבלתי מועסקים
(9.5%)
מספר הנשים והגברים
בסוף 2003 חיו בישראל 3,417,000 נשים ו- 3,331,400 גברים, כלומר 103 נשים ל-100 גברים. בין התינוקות הנולדים מספר הבנות קטן ממספר הבנים. עם העלייה בגיל מצטמצם הפער המספרי בין המינים, עד כי היחס מתהפך - רוב של נשים נוצר וגדל עם הגיל.
בני 65 ומעלה
בעקבות תוחלת חיים ארוכה יותר של הנשים ביחס לגברים (81.5 ו- 77.5 שנים, בהתאמה בשנת 2002) בגילאים המבוגרים מספר הנשים גדול במידה רבה ממספר הגברים. בסוף שנת 2003 היה פער של כמעט 100 אלף בין מספר הנשים ומספר הגברים בגילים 65 ומעלה - כ-385 אלף נשים וכ-285 אלף גברים.
יחס המינים לפי קבוצות אוכלוסייה
בדומה למדינות המערב, האוכלוסייה היהודית מתאפיינת ברוב של נשים (104 נשים ל- 100 גברים), ואילו האוכלוסייה הערבית, בדומה למדינות מתפתחות רבות, מתאפיינת ברוב של גברים (97 נשים ל-100 גברים). הבדל זה נובע בעיקר מתוחלת חיים ארוכה יותר ושיעורי פריון נמוכים יותר של האוכלוסייה היהודית, בהשוואה לאוכלוסייה הערבית.
יישנם מספר יישובים עירוניים (מעל 10 אלפים תושבים) בהם בולט ההבדל בין מספר נשים למספר גברים, בעיקר ביישובים בהם מתגורר אחוז גבוה של אוכלוסייה יהודית מבוגרת, לדוגמה גבעתיים (114 נשים ל- 100 גברים), ורמת גן (113 נשים ל- 100 גברים). רוב של גברים מאפיין בעיקר יישובים ערביים, לדוגמה סחנין (91 נשים ל- 100 גברים) וכפר מנדא (92 נשים ל- 100 גברים).
אמהות לילדים
בשנת 2003, כ-895 אלף נשים (לא כולל גרות במוסדות, בקיבוצים ומחוץ ליישובים) היו אמהות לילדים עד גיל 17. כ-10% מהן עמדו בראש משפחות חד-הוריות. 60% מהאמהות החד הוריות הן גרושות, 12% - אלמנות, 13% - רווקות, ו-15% - נשואות החיות בנפרד מבעליהן.
נישואין ופריון
בישראל, הגיל הממוצע בנישואין ראשונים נמצא בעלייה מתמשכת מאז שנות השבעים, וכך גם גיל האם בעת הלידה הראשונה.
לוח 1. גיל ממוצע של האישה בעת הנישואין ובעת לידת הילד הראשון,
לפי דת, 2002
דת האישה גיל ממוצע של האישה
בעת הנישואין (הראשונים) גיל ממוצע של האישה
בעת לידת הילד הראשון
סך הכל 24.2 25.6
יהודיות 25.0 26.5
מוסלמיות 21.7 22.7
נוצריות 24.2 25.5
דרוזיות 21.8 23.2
בשנת 1970 הגיל הממוצע בנישואים ראשונים של האישה הישראלית היה 21.7, וב-2002 - 24.2. נמוך מזה של הנשים באירופה (28 שנים). קיים הבדל בין הנשים מקבוצות דת שונות באוכלוסייה: בנישואין ראשונים, אישה יהודיה מבוגרת בכ-3 שנים בממוצע מאישה מוסלמית, ובכ-2 שנים מאישה נוצרית ודרוזית.
בממוצע, אישה ישראלית יולדת את ילדה הראשון 1.4 שנים לאחר נישואיה.
144.5 אלף נשים ילדו בישראל במהלך שנת 2004.
בעשור האחרון נשמרת יציבות בשיעור הפריון של נשים בישראל, והוא נאמד בכמעט 3 ילדים (2.9) בממוצע לאישה, כפול מהממוצע לאישה האירופאית (1.5). נשים מוסלמיות יולדות בשיעור גבוה (4.5) מנשים דרוזיות (2.8), מנשים יהודיות (2.7), ומנשים נוצריות (2.3).
במהלך שנת 2002 פנו לוועדות להפסקת הריון 19 אלף נשים, שיעור של 12 פניות לאלף נשים בגילי הפוריות (15-49), 15% מהן נערות עד גיל 19. הנתונים דומים לאלה שהתקבלו לשנת 2001.
עולות לישראל
במהלך שנת 2004 עלו לישראל מעל ל-11 אלף נשים, וכעשרת אלפים גברים. פרט לעשור הראשון אחרי קום המדינה, הגיעו לישראל לאורך השנים יותר עולות מאשר עולים. מתחילת גל העלייה האחרון ועד היום (1990-2004) עלו לישראל מעל ל- 604 אלף עולות, 52% מכלל העולים לאותן השנים.
מהגרות עבודה
במהלך שנת 2003 נכנסו לישראל כ-13 אלף מהגרות עבודה רשומות (עובדות בעלות אזרחות זרה הנכנסות לישראל באשרה), והן היוו 28% מכלל מהגרי עבודה רשומים לאותה שנה.
בשנת 2002 נכנסו כ-15 אלף מהגרות עבודה, 46% מכלל מהגרי עבודה רשומים לאותה שנה.
בריאות
בשנת 2002 הייתה תוחלת החיים של גברים בישראל 77.5 שנים, וזו של נשים - 81.5 שנים. בעשר השנים שבין 1992 ל-2002 עלתה תוחלת החיים של הגברים ב-2.8 שנים ושל הנשים - ב-3.1 שנים.
ההפרש בין תוחלת החיים של גברים ונשים בישראל (4 שנים) קטן מזה שבמדינות המערב. לדוגמא, ביפן, שבה תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ההפרש הוא 6.9 שנים (85.3 לנשים ו-78.4 לגברים), בארה"ב ההפרש הוא 5.2 שנים (79.8 ו-74.6, בהתאמה), ובשוויץ - 7.6 (83.3 ו-77.7, בהתאמה). בפדרציה הרוסית ההפרש גדול במיוחד - 13.5 שנים (71.8 ו-58.3, בהתאמה).
הוצאות משק הבית בראיה נשית
משק בית מוציא בממוצע 379 ש"ח בחודש על הלבשה והנעלה. מתוך זה 156 ש"ח עבור הלבשה והנעלה לאישה ו-97 ₪ עבור הלבשה והנעלה לגבר (הוצאות הלבשה והנעלה לנשים גבוהות פי 1.6 מהוצאות הלבשה והנעלה לגברים). מתוך ההוצאה על הלבשה והנעלה משק הבית מוציא בחודש – 34 ש"ח על נעליים וסנדלים לאישה לעומת 26 ש"ח על נעליים וסנדלים לגבר, 110 ש"ח עבור הלבשה עליונה לאישה לעומת 69 ש"ח בחודש על הלבשה עליונה לגבר. 13 ש"ח עבור לבנים ובגדי שינה לאישה, לעומת 2 ש"ח עבור לבנים ובגדי שינה לגבר.
47% מכלל הנשים בגיל 20 ומעלה השתמשו ב-2003 במחשב, לעומת 56% מגברים. 34% מהנשים השתמשו באינטרנט (43% מגברים). ל-74% מנשים היה ב-2003 טלפון נייד, לעומת 85% מגברים.
יותר נשים מאשר גברים עובדות ביישוב מגוריהן (54% לעומת 38%). רק ל-7% מהנשים העובדות, הדרך לעבודה נמשכת שעה ויותר, לעומת 11% מהגברים העובדים. הנשים מרוצות קצת יותר מהגברים מעבודתן ( 85% לעומת 82%), אך פחות מהכנסות מהעבודה (%45 לעומת 52%).
כדי להסביר את הנתונים בהקשר לפוטנציאל השוק נעזר בסקר שפורסם; מסקר שערכה רקיט בנקיזר, עולה כי 92.1 אחוז מהנשים המבוגרות ו-81.3 אחוז מהנערות מסירות שיער בצורה קבועה. מתוכן 21.4 אחוז מסירות שיער כהיערכות לעונת הקיץ, 35.7 אחוז מסירות לפני
שהולכים לים או לבריכה, 51.8 אחוז - כאשר הולכים למסיבה או אירוע, ו-26.8 אחוז - כאשר מתחילים ללכת עם בגדים קצרים.
95.4 אחוז מהנשאלות מורידות שיער פעם בחודש מהפנים, 77.3 אחוז מורידות מהרגליים, ו-68.3 אחוז - מקו הביקיני.
מכון "מותגים" ערך אף הוא סקר עבור "אפיליידי" וממנו כי הנישואין, משפיעים לרעה על רמת הטיפוח של נשים בישראל. בעוד ש-91.8 אחוז מהרווקות מסירות שיער, עומד שיעור הנשים הנשואות שמסירות שיער על כ-60 אחוז בלבד. ככל שעולה גילן כך יורד שיעור הנשים הישראליות שנוהגות להסיר שיער. כך למשל, בגיל 18-34 עומד שיעורן על 90 אחוז, ובגיל 44-54 יורד שיעורן ל-65 אחוז בלבד.
אם כן, כדי לנתח את פוטנציאל השוק ניתן להבין כי מתוך 3,417,000 נשים בישראל כמיליון וחצי נשים מורידות שיער; זהו ללא ספק פוטנציאל שוק מרשים. נתונים נוספים שדלינו, עוסקים בנקודה של הפיתוח ברמות ההכנסה והעובדה כי הנשים בישראל מתקדמות ומשתמשות במחשב כחלק מאורח החיים השוטף; דבר המאפשר לנו להכין את התשתית הראויה לפנות אליהן דרך רשת האינטרנט.
טיפולי הסרת שיער לטווח הארוך במכשירי לייזר תופסת תאוצה בישראל בשנים האחרונות, שוק מוצרי הסרת השיער בשיטה עצמית מתחלק למספר קטגוריות: סכינים ומכונות גילוח, מוצרי ג'ל או משחות, מוצרי שעווה ומכונות חשמליות שנועדו במיוחד להסרת שיער. בשוק זה חסרה השיטה הרווחת של הסרת שיער לטווח הארוך והשוק צמא למוצר חדש. מתגובות של גולשים באתרים ניתן לראות בצורה מובהקת את כמיהתם להורדת השיער לטווח הארוך ואת חוסר האונים אותו הם מפגינים כלפי השיטות הרווחות כיום לשימוש ביתי; עוד מצוין בתגובות הגולשים כי הכאב והסבל שנגרם במהלך טיפול ביתי, למעט בגילוח - לו חסרונות משלו לא נותן מנוח ממציאת פתרון הולם לבעיה.
פוטנציאל השוק
כאמור קהל הלקוחות בענף הנן בעיקר נשים, בכל פילוחי האוכלוסייה; לשם כך יובאו להלן מספר נתונים שעם נרמולם יהפכו לרלוונטים ביחס לפוטנציאל השוק.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בחודש אפריל 2005 את הנתונים הבאים:
• בסוף 2003 היו 3,417,000 נשים בישראל
• יחס המינים הוא 103 נשים לכל 100 גברים
• הגיל הממוצע של אישה בישראל בנישואין ראשונים - 24.2
• כ-900 אלף נשים הן אמהות לילדים עד גיל 17, מהן 10% עומדות בראש משפחה חד הורית
• שיעור הפריון - 2.9 ילדים בממוצע לאישה
• תוחלת החיים של נשים בישראל - 81.5 שנים, לעומת 77.5 שנים לגברים
• הכנסת אישה שכירה לשעת עבודה (36.6 ש"ח), מגיעה ל-83% מההכנסה לשעה של גבר
שכיר (44.3 ש"ח)
• כשליש מהמנהלים הבכירים הן נשים; ההכנסה הממוצעת לשעה של אישה מנהלת מגיעה ל-
74% מהכנסתו הממוצעת של גבר מנהל
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות ב-2004 (11.4%) גדול מאחוז הגברים הבלתי מועסקים
(9.5%)
מספר הנשים והגברים
בסוף 2003 חיו בישראל 3,417,000 נשים ו- 3,331,400 גברים, כלומר 103 נשים ל-100 גברים. בין התינוקות הנולדים מספר הבנות קטן ממספר הבנים. עם העלייה בגיל מצטמצם הפער המספרי בין המינים, עד כי היחס מתהפך - רוב של נשים נוצר וגדל עם הגיל.
בני 65 ומעלה
בעקבות תוחלת חיים ארוכה יותר של הנשים ביחס לגברים (81.5 ו- 77.5 שנים, בהתאמה בשנת 2002) בגילאים המבוגרים מספר הנשים גדול במידה רבה ממספר הגברים. בסוף שנת 2003 היה פער של כמעט 100 אלף בין מספר הנשים ומספר הגברים בגילים 65 ומעלה - כ-385 אלף נשים וכ-285 אלף גברים.
יחס המינים לפי קבוצות אוכלוסייה
בדומה למדינות המערב, האוכלוסייה היהודית מתאפיינת ברוב של נשים (104 נשים ל- 100 גברים), ואילו האוכלוסייה הערבית, בדומה למדינות מתפתחות רבות, מתאפיינת ברוב של גברים (97 נשים ל-100 גברים). הבדל זה נובע בעיקר מתוחלת חיים ארוכה יותר ושיעורי פריון נמוכים יותר של האוכלוסייה היהודית, בהשוואה לאוכלוסייה הערבית.
יישנם מספר יישובים עירוניים (מעל 10 אלפים תושבים) בהם בולט ההבדל בין מספר נשים למספר גברים, בעיקר ביישובים בהם מתגורר אחוז גבוה של אוכלוסייה יהודית מבוגרת, לדוגמה גבעתיים (114 נשים ל- 100 גברים), ורמת גן (113 נשים ל- 100 גברים). רוב של גברים מאפיין בעיקר יישובים ערביים, לדוגמה סחנין (91 נשים ל- 100 גברים) וכפר מנדא (92 נשים ל- 100 גברים).
אמהות לילדים
בשנת 2003, כ-895 אלף נשים (לא כולל גרות במוסדות, בקיבוצים ומחוץ ליישובים) היו אמהות לילדים עד גיל 17. כ-10% מהן עמדו בראש משפחות חד-הוריות. 60% מהאמהות החד הוריות הן גרושות, 12% - אלמנות, 13% - רווקות, ו-15% - נשואות החיות בנפרד מבעליהן.
נישואין ופריון
בישראל, הגיל הממוצע בנישואין ראשונים נמצא בעלייה מתמשכת מאז שנות השבעים, וכך גם גיל האם בעת הלידה הראשונה.
לוח 1. גיל ממוצע של האישה בעת הנישואין ובעת לידת הילד הראשון,
לפי דת, 2002
דת האישה גיל ממוצע של האישה
בעת הנישואין (הראשונים) גיל ממוצע של האישה
בעת לידת הילד הראשון
סך הכל 24.2 25.6
יהודיות 25.0 26.5
מוסלמיות 21.7 22.7
נוצריות 24.2 25.5
דרוזיות 21.8 23.2
בשנת 1970 הגיל הממוצע בנישואים ראשונים של האישה הישראלית היה 21.7, וב-2002 - 24.2. נמוך מזה של הנשים באירופה (28 שנים). קיים הבדל בין הנשים מקבוצות דת שונות באוכלוסייה: בנישואין ראשונים, אישה יהודיה מבוגרת בכ-3 שנים בממוצע מאישה מוסלמית, ובכ-2 שנים מאישה נוצרית ודרוזית.
בממוצע, אישה ישראלית יולדת את ילדה הראשון 1.4 שנים לאחר נישואיה.
144.5 אלף נשים ילדו בישראל במהלך שנת 2004.
בעשור האחרון נשמרת יציבות בשיעור הפריון של נשים בישראל, והוא נאמד בכמעט 3 ילדים (2.9) בממוצע לאישה, כפול מהממוצע לאישה האירופאית (1.5). נשים מוסלמיות יולדות בשיעור גבוה (4.5) מנשים דרוזיות (2.8), מנשים יהודיות (2.7), ומנשים נוצריות (2.3).
במהלך שנת 2002 פנו לוועדות להפסקת הריון 19 אלף נשים, שיעור של 12 פניות לאלף נשים בגילי הפוריות (15-49), 15% מהן נערות עד גיל 19. הנתונים דומים לאלה שהתקבלו לשנת 2001.
עולות לישראל
במהלך שנת 2004 עלו לישראל מעל ל-11 אלף נשים, וכעשרת אלפים גברים. פרט לעשור הראשון אחרי קום המדינה, הגיעו לישראל לאורך השנים יותר עולות מאשר עולים. מתחילת גל העלייה האחרון ועד היום (1990-2004) עלו לישראל מעל ל- 604 אלף עולות, 52% מכלל העולים לאותן השנים.
מהגרות עבודה
במהלך שנת 2003 נכנסו לישראל כ-13 אלף מהגרות עבודה רשומות (עובדות בעלות אזרחות זרה הנכנסות לישראל באשרה), והן היוו 28% מכלל מהגרי עבודה רשומים לאותה שנה.
בשנת 2002 נכנסו כ-15 אלף מהגרות עבודה, 46% מכלל מהגרי עבודה רשומים לאותה שנה.
בריאות
בשנת 2002 הייתה תוחלת החיים של גברים בישראל 77.5 שנים, וזו של נשים - 81.5 שנים. בעשר השנים שבין 1992 ל-2002 עלתה תוחלת החיים של הגברים ב-2.8 שנים ושל הנשים - ב-3.1 שנים.
ההפרש בין תוחלת החיים של גברים ונשים בישראל (4 שנים) קטן מזה שבמדינות המערב. לדוגמא, ביפן, שבה תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ההפרש הוא 6.9 שנים (85.3 לנשים ו-78.4 לגברים), בארה"ב ההפרש הוא 5.2 שנים (79.8 ו-74.6, בהתאמה), ובשוויץ - 7.6 (83.3 ו-77.7, בהתאמה). בפדרציה הרוסית ההפרש גדול במיוחד - 13.5 שנים (71.8 ו-58.3, בהתאמה).
הוצאות משק הבית בראיה נשית
משק בית מוציא בממוצע 379 ש"ח בחודש על הלבשה והנעלה. מתוך זה 156 ש"ח עבור הלבשה והנעלה לאישה ו-97 ₪ עבור הלבשה והנעלה לגבר (הוצאות הלבשה והנעלה לנשים גבוהות פי 1.6 מהוצאות הלבשה והנעלה לגברים). מתוך ההוצאה על הלבשה והנעלה משק הבית מוציא בחודש – 34 ש"ח על נעליים וסנדלים לאישה לעומת 26 ש"ח על נעליים וסנדלים לגבר, 110 ש"ח עבור הלבשה עליונה לאישה לעומת 69 ש"ח בחודש על הלבשה עליונה לגבר. 13 ש"ח עבור לבנים ובגדי שינה לאישה, לעומת 2 ש"ח עבור לבנים ובגדי שינה לגבר.
47% מכלל הנשים בגיל 20 ומעלה השתמשו ב-2003 במחשב, לעומת 56% מגברים. 34% מהנשים השתמשו באינטרנט (43% מגברים). ל-74% מנשים היה ב-2003 טלפון נייד, לעומת 85% מגברים.
יותר נשים מאשר גברים עובדות ביישוב מגוריהן (54% לעומת 38%). רק ל-7% מהנשים העובדות, הדרך לעבודה נמשכת שעה ויותר, לעומת 11% מהגברים העובדים. הנשים מרוצות קצת יותר מהגברים מעבודתן ( 85% לעומת 82%), אך פחות מהכנסות מהעבודה (%45 לעומת 52%).
כדי להסביר את הנתונים בהקשר לפוטנציאל השוק נעזר בסקר שפורסם; מסקר שערכה רקיט בנקיזר, עולה כי 92.1 אחוז מהנשים המבוגרות ו-81.3 אחוז מהנערות מסירות שיער בצורה קבועה. מתוכן 21.4 אחוז מסירות שיער כהיערכות לעונת הקיץ, 35.7 אחוז מסירות לפני
שהולכים לים או לבריכה, 51.8 אחוז - כאשר הולכים למסיבה או אירוע, ו-26.8 אחוז - כאשר מתחילים ללכת עם בגדים קצרים.
95.4 אחוז מהנשאלות מורידות שיער פעם בחודש מהפנים, 77.3 אחוז מורידות מהרגליים, ו-68.3 אחוז - מקו הביקיני.
מכון "מותגים" ערך אף הוא סקר עבור "אפיליידי" וממנו כי הנישואין, משפיעים לרעה על רמת הטיפוח של נשים בישראל. בעוד ש-91.8 אחוז מהרווקות מסירות שיער, עומד שיעור הנשים הנשואות שמסירות שיער על כ-60 אחוז בלבד. ככל שעולה גילן כך יורד שיעור הנשים הישראליות שנוהגות להסיר שיער. כך למשל, בגיל 18-34 עומד שיעורן על 90 אחוז, ובגיל 44-54 יורד שיעורן ל-65 אחוז בלבד.
אם כן, כדי לנתח את פוטנציאל השוק ניתן להבין כי מתוך 3,417,000 נשים בישראל כמיליון וחצי נשים מורידות שיער; זהו ללא ספק פוטנציאל שוק מרשים. נתונים נוספים שדלינו, עוסקים בנקודה של הפיתוח ברמות ההכנסה והעובדה כי הנשים בישראל מתקדמות ומשתמשות במחשב כחלק מאורח החיים השוטף; דבר המאפשר לנו להכין את התשתית הראויה לפנות אליהן דרך רשת האינטרנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה